הסיווג הקיים של עמידה "מופרעת" ועקמת פונקציונלית משקף רבגוניות דעות וגישות של החוקרים. ביסוד מרביתן מונחת הגדרה של דרגת חומרת העיקום של עמוד השדרה, כושר תנועה של פרקים, הפרעות טונוס שרירים. בד"כ נתונים אלה הם תוצאה מסיבות אחרות ובראש ובראשונה של הפרעות שיווי משקל של תהליכים נוירופיזיולוגיים בגוף האדם.

יש חוקרים שסבורים שהפרעות עמידה ועקמת - זה קבוצת מצבים במערכת שרירים ועצמות, השונים במקור, בפתוגנזיס ובתחזית, עם ביטויים דומים – עיקום עמוד השדרה בדרגות שונות ותהליך היווצרות דפורמציה, וצריך לראות כל זה כתוצאה של תהליך המכוון לשמירת שיווי המשקל של הגוף, כמנגנון משני אשר מתעורר ע"י צירוף מנגנונים אחרים לרבות מנגנון ויסות תנוחת האדם.
מצבים כאלה של מערכת שרירים-עצמות לא מדאיגים בילדות ובנעורים, אך עם השנים, כתוצאה מירידה בתפקוד עצבים פעילים של מערכת שרירים-עצמות ושל תהליכים ניווניים-דיסטרופיים בעמוד השדרה מביאים להתפתחות תסמונות כאבים כרוניות ותחושת אי-נוחות בגב ולתהליכים נוירו-מחזוריים ונוירוטרופיים בסגמנט המניע בעמוד השדרה. מצבים מעין אלה מהווים בסיס להתפתחות תהליכים ניווניים-דיסטרופיים מוקדמים בעמוד השדרה ולביטוייהם הנוירולוגיים והם נתגלים אצל 96.6% חולים הפונים למומחה לטיפול מנועלי.

תהליכים ניווניים-דיסטרופיים עוברים בעמוד השדרה כתוצאה מעומסים פונקציונליים אסימטריים, כאשר תהליך התאמה פיזיולוגית של סגמנט המניע בעמוד השדרה תוך שינויים רמת עומס פונקציונלי עובר תוך שליטת אוסטיאורזורבציה או אוסטיאוגנזיס וזה משקף כיוון הסתגלות העצם עד שיתעצבו התאמות מחזוריות מטבוליות יציבות חדשות התואמות למצב פונקציונלי חדש: עומס פיסי אופטימלי סדיר מזרז את תהליכי גדילת יתר של העצמות ואת האוסיפיקציה שלהם, כאשר הגבלת פעילות פיסית או שהיה תחת עומס אסימטרי מביא לבלימת גדילת העצם, לבריכת סידן ולירידה בצפיפות העצם.

ברור דבר אחד: במניעה וטיפול בהפרעות העמידה והעקמת חשיבות עליונה יש לאבחון מוקדם וליצירת "מחוך שרירי" באמצעות בחירה בעומס פיסי נכון.